בלוקצ'יין למתחילים – הסיוט של הבנקים רק מתחיל

מבוא

השבוע, לאחר זמן מה שאני שומע את הביטוי "בלוקצ'יין" (אולי גם לכם הוא עבר ליד האוזן בהקשר של ביטקוין), וקצת חושש להתקרב ולהבין יותר כי זה נשמע "כבד" וכמתאים לחנוני מחשבים בלבד, משהו קרה.

יצא לי להיות נוכח בהרצאה שחשפה כמה הקונספט של בלוקצ'יין פשוט מחד, מאידך אני מבין עכשיו את החרדה של הבנקים והממשלות בעולם ממנו, כי הוא למעשה מזעזע ומרעיד את יסודותיהם.

וזה הרבה הרבה יותר ממטבעות דיגיטליים. אני קורא לבלוקצ'יין "הסדר הכאוטי העולמי החדש". ואם זה עוד לא פיתה אתכם ללכת לעשות מחקר אינטרנטי משלכם על המהפיכה…

אז כמתנת חג לתשע"ז הבאה עלינו לטובה, כתבתי מאמר קצר וב- "גובה העיניים" שייתן לכם הצצה לעתיד שלנו – ולסיוט הגדול של הבנקים, שכבר יצא לדרך.

ה-"טאבו" הדיגיטלי

הדרך הפשוטה ביותר לדעתי להציג את הבלוקצ'יין היא להשוות אותו למשהו שכולנו מכירים. בחרתי לדוגמא את הטאבו – לשכת רישום המקרקעין הממשלתית.

כל נכסי הנדל"ן בישראל, כולל הבעלויות עליהם, רשומים בטאבו. כל שינוי בבעלות מחייב את עדכון הטאבו, וכולנו רואים בו כמקור המוסמך שמצביע על בעלות של פלוני בנכס נדל"ן מסוים. משם נובע הכח של הטאבו – שכולנו מקבלים אותו כאורים והתומים של רישום הנדל"ן בישראל.

בלוקצ'יין הינו למעשה "טאבו דיגיטלי", שבו נרשמות בעלויות בנכסים. זהו בעצם "יומן הנהלת חשבונות" ציבורי בו כל פעולת יומן ("בלוק") נרשמת ומתועדת במערכת הבלוקצ'יין ("שרשרת בלוקים") באופן שאפרט בהמשך.

הדוגמא המוכרת ביותר לנכס שרישומו מנוהל בטכנולוגיית בלוקצ'יין הינה מטבע הביטקוין (למעשה הבלוקצ'יין הוצג ע"י איש המסתורין המכונה Satoshi Nakamoto כתשתית לפרוטוקול הביטקוין).

איך בלוקצ'יין עובד?

נמשיך עם הדגמה על הביטקוין, שכאמור מתנהל תחת טכנולוגיית בלוקצ'יין.

כל הביטקוינים רשומים במערכת בלוקצ'יין, כאשר על כולם רשומים כבעלים "ארנקים" שונים, שהם החברים המשתמשים ברשת הביטקוין. כל אחד, בין אם אדם פרטי, ובין אם בעל עסק, יכול לרשום ארנק ולהצטרף לרשת.

כל בעלי הארנקים סוחרים בינם לבין עצמם במטבע הביטקוין, תוך רכישת מוצרים/שירותים. העברת הביטקוין מתבצעת באמצעות קוד עסקה שמפיק הארנק המקבל. זהו קוד זיהוי ייחודי וארוך – ללא צורך בפרטי זיהוי של בעל הארנק המקבל עצמו.

כאשר מתבצעת עסקה בה ביטקוינים מחליפים ידיים, אזי נרשמת פעולה המכונה "בלוק" שהיא התיעוד לשינוי בבעלות על הביטקוינים.

לא אכנס לעומק התהליך בו נרשמים הבלוקים והופכים לחלק מהשרשרת, אבל בגדול אחרי שכל המחשבים המהווים את רשת השרתים של הביטקוין מסכימים לרשום את הבלוק, הרי שהבלוק מצטרף לשרשרת והופך להיות חלק אינטגרלי ממנה, ובכך מושלמת העברת הביטקוינים מארנק לארנק.

תהליך אישור רישום של בלוק העברה אורך כ- 10 דקות, כך שאם אתם עושים עסקה כלשהי בביטקוין, תצטרכו לחכות 10 דקות עד שמערכת הבלוקצ'יין של ביטקוין תאשר (או תדחה) אותה.

המתווכים בסכנה

אז למה בעצם הבלוקצ'יין מפחיד את הבנקים כל-כך?

הבנקים, מעיקרם, הינם מתווכים פיננסיים. הם מרוויחים מתזוזות של כסף. כשכסף מחליף ידיים, או מוחלף בנכסים כמו ניירות ערך, הבנק, שנמצא באמצע כמתווך, גוזר קופון.

ככלל, המערכת הפיננסית העולמית מתנהלת מאחורי הקלעים עם מתווכים רבים, שחלקם כלל לא ידועים או "שקופים" לציבור הרחב, אך יש להם חלק במרכיבי העלות של תזוזות הכספים בעולם.

הבלוקצ'יין, לעומת זאת, עובד בשיטת P2P "מלאה", בה המשתמשים ברשת סוחרים וסולקים ישירות בינם לבין עצמם, והמערכת כאמור רושמת ומתעדת את הבלוקים של העסקאות.

זאת בניגוד לרשתות כגון airbnb אשר המסחר בהן אמנם מתבצע בין החברים בשיטת P2P, אך עדיין הסליקה מתבצעת באמצעות מתווכים פיננסיים, וכמו-כן יש גורם מרכזי (האתר) שיושב באמצע וגוזר קופון.

במידה ו- airbnb היתה מתנהלת באמצעות בלוקצ'יין, הרי שגם העמלות לאתר וגם עלויות הסליקה היו נעלמות!

הבלוקצ'יין, הלכה למעשה, הופך כל גורם מתווך למיותר (אלא אם יוצאים מהרשת, לדוגמא כשמחליפים ביטקוינים במטבע ממשלתי כמו דולר, שקל וכו').

ככל שהאמון הציבורי בטכנולוגיית הבלוקצ'יין יגבר, כך יתבצעו יותר עסקאות בתוכו ולא ייצאו לעולם ה- "אמיתי", וכך ייחלש כוחם ויקטנו רווחיהם של הבנקים מתיווך פיננסי.

ומה לגבי הממשלה כמתווכת? תארו לעצמכם שהטאבו יתנהל בצורת "בלוקצ'יין", וכל העברת נכס תארך 10 דקות ובעלות אפסית – במקום כמה חודשים של בירוקרטיה, עלויות, אגרות, ריצות, עורכי-דין וכו'. משאיר לדמיונכם את ההשלכות…

לסיכום

טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא ניהול ישיר, דמוקרטי ו- "עממי" של רישומי בעלות ומסחר בנכסים, אשר מייתרת את הצורך במתווכים כגון בנקים ורשויות ממשלתיות.

הטכנולוגיה מאפשרת ומסדירה רישום פעולות המכונות "בלוקים" המצביעות על שינויי בעלות בנכסים, כאשר כל חברי הרשת מסכימים ומקבלים את הרישום.

הבלוקצ'יין, אשר הושק ב- 2008, הינו עדיין בראשיתו, אולם הרכבת בהחלט יצאה מהתחנה.

הבנקים, אשר רואים בבלוקצ'יין סכנה קיומית אמיתית, משקיעים וקונים כאחוזי תזזית חברות הפעילות בתחום ומפתחות את יישומי הטכנולוגיה שעלולה להפוך אותם ללא רלבנטיים.

התפתחות הבלוקצ'יין תנבע במידה רבה מהתפתחות האמון הציבורי בטכנולוגיה, אמון אשר עדיין נמצא בחיתוליו.

ייתכן שכניסתם של שחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים לשימוש בטכנולוגיה, תהווה קו פרשת מים ותסמן את הזינוק הקוונטי של הבלוקצ'יין. שווה לעקוב, משעמם לא יהיה.

האם הבלוקצ'יין הולך להתממש כסיוט של הבנקים, או שהם כבר ימצאו דרך להרוויח גם מזה? אשמח לשיתוף דעתך:

comments

8 Comments on בלוקצ'יין למתחילים – הסיוט של הבנקים רק מתחיל

  1. שאלה שמטרידה אותי הרבה זמן..
    מה עם הבטחה לקבל את המוצר/שירות?
    כדי שתיהיה פריצת דרך אמיתית צריך שתיהיה אפשרות לעשות ביטוח (הכחשת עסקה באשראי לדוגמא) לעסקאות.
    האם יש פיתרון לזה?

  2. כדי שיותר אנשים ישתמשו בביטקוין יש צורך ללמד את אותם אנשים שהמיומנות שלהם בפעילות במחשב לא גדולה
    וגםלתת להם את הבטחון מלשימוש במטבע הוירטואלית. ללא זה ישתמשו רק המכורים לרשת.דבר שלא יהוה מספיק כח כדי לנצח את הבנקים

  3. כי כל שרשרת הבלוקים נקראת מההתחלה לפני אישור למניעת הונאות/טעויות. אגב זה לא הרבה… ידוע לך כמה זמן לוקח לקבל כסף בסוויפט מחו"ל?

    • כי כל שרשרת הבלוקים נקראת מההתחלה לפני אישור למניעת הונאות/טעויות. אגב זה לא הרבה… ידוע לך כמה זמן לוקח לקבל כסף בסוויפט מחו"ל?

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם